האמצעים שנקטה ישראל בעקבות מגיפת הקורונה הביאו לירידה משמעותית בסחר הבלתי חוקי בסיגריות

התוצאה: עלייה דרמטית של למעלה ממיליארד ש"ח בהכנסות המדינה

מדינות רבות ברחבי העולם נוקטות גישות שונות במאבקן בקורונה ובניסיון לצמצם את השפעתה על האוכלוסייה. לבחירות שלהן יש השפעות ארוכות טווח, ולעיתים בלתי צפויות על הכלכלה ועל כל היבטי החברה, ובתוך כך גם נושא הסחר הבלתי חוקי.

סגירת הגבולות בישראל בזמן מגפת הקורונה הביאה לירידה בתופעת הסחר הבלתי חוקי, שכן נמנעו זיופים והברחות של טבק. פעולות אלה בהן נקטה ישראל ממחישות את היתרונות של אכיפה בהתמודדות עם פשיעה הקשורה לסחר בלתי חוקי. כאשר נושא זה אינו מטופל, נגרם נזק לא רק להכנסות הממשלה, אלא גם לעסקים חוקיים ולצרכנים.

סגירת הגבולות גורמת לירידה בהברחת טבק

על פי נתוני רשות המיסים בישראל, מאז תחילת מגֵפת הקורונה גדלו הכנסות המדינה מיבוא טבק באופן משמעותי. בארבעת החודשים האחרונים הייתה עלייה של 16.5 אחוזים בהיקף גביית המס ממוצרי טבק, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. שיא הגבייה היה בחודש נובמבר - כ־36 מיליון דולר. בדיווח של ישראל היום נמסר כי הגידול נובע כתוצאה ישירה מירידה בהברחות טבק, ולא מגידול במספר המעשנים.

אמצעי האכיפה הקפדניים שנקטו הרשויות הישראליות כדי למנוע את התפשטות הנגיף, כולל סגירת הגבולות, הביאו לירידה בסחר הבלתי חוקי שמגיע לישראל בשגרה. חשוב להבין כי מוצרי הטבק הבלתי חוקיים בישראל מוברחים אליה ואינם מיוצרים במדינה עצמה. השינויים הסביבתיים גרמו לכך שמבריחים התקשו להעביר סחורות, דבר שהביא לירידה ניכרת של כמות מוצרי הטבק הבלתי חוקיים הזמינים והנמצאים בישראל, וכפועל יוצר מכך, עלייה במכירות של הסחורה החוקית, שהביאה באופן ישיר לעליה דרמטית בהכנסות המדינה.

דו"ח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה מצא כי ישראל מאבדת מדי שנה הכנסות של מיליארדי שקלים בשל סחר בלתי חוקי בטבק. תגובת האזור למגֵפת הקורונה מראה כי אכיפת צעדים מחמירים מועילה לרווחת האזרחים, ובה בעת מגדילה את הכנסות הממשלה.

מיקום גיאוגרפי נפיץ

TRACIT העריך כי למרות המצב הנוכחי, שיעור הברחות הטבק בישראל עדיין גבוה יחסית, כ־25 אחוזים, לעומת השיעור הגלובלי המשוער שהוא 10-12 אחוזים. נושא זה מחמיר בשל מיקומה הגיאוגרפי של ישראל. למדינה יש גבול משותף עם מצרים, ירדן, לבנון, סוריה והרשות הפלסטינית, שם יש מספר גדל והולך של שטחים חקלאיים המוקדשים לגידול טבק, במיוחד בחודשי הקיץ.

לעיתים קרובות, צורות שונות של סחר בלתי חוקי באות יד ביד, ולכן האיום על ישראל גדול יותר מאשר סיגריות מוברחות. כך לדוגמא האזור מתמודד גם עם סחר בלתי חוקי בכלי נשק ובאיברי אנוש.

למרות האמצעים המחמירים שישראל מקיימת, רמת ההרתעה נמוכה יחסית בשל היעדר חקיקה ואכיפת ענישה כלפי המבריחים.

ישראל עדיין מתבלטת כאחת המדינות בעלות הביצועים הטובים ביותר באזור המזרח התיכון, והיא הגיעה לשיפורים מתמשכים בשנים האחרונות. בשנת 2018, מדד סביבת הסחר העולמי הבלתי חוקי, המודד את יכולתן המבנית של מדינות להגן מפני סחר בלתי חוקי, דירג את ישראל במקום ה־21 מבין 84 המדינות שנבדקו. בחלקו, דירוג זה נובע מהאסטרטגיות המחמירות הקיימות, המאפשרות לאזור לפעול כ"חממה של מדיניות מתקדמת להתמודדות עם סחר אסור".

על פי ערן גיאסמנכ"ל קיימות ומניעת סחר בלתי חוקי בפיליפ מוריס ישראל, "ככל שישראל הפכה לכלכלת הייטק, היא הצליחה להפחית את הסחר הבלתי חוקי באזור ולהגביר את מוכנותה לאיומים הקשורים לכך. התגובה למגפת הקורונה הביאה לגידול במכירות טבק חוקיות, ואפשרה להחזיר למדינה כספים חיוניים בעת צורך גדול, תוך תמיכה במאמצי הממשלה נגד ההברחות".

יגאל ווייןמנכ"ל ומייסד האיגוד לקניין רוחני ומניעת סחר בלתי חוקי, הוסיף: "ישראל הצליחה לשנות את סביבת הסחר הבלתי חוקי באמצעות מוסדות חזקים, מסגרות רגולטוריות מודרניות ואכיפת החוק. למרות נקודות תורפה שונות, התפרצות הקורונה חיזקה את מעמדה המבטיח של ישראל. האזור עובד בשיתוף פעולה ומיישם אסטרטגיות חזקות למניעת פשיעה, כדי לשמור על המעמד המוביל במאבק נגד סחר בלתי חוקי במזרח התיכון".